הטיפול במיאלומה נפוצה

[nggallery id=19]

ההחלטה לגבי הטיפול היא ההחלטה הראשונה החשובה ביותר.

עם אבחון המחלה נערכות בדיקות  לקביעת דרגת המחלה וחומרתה.  הערכה זו חיונית לקביעת דרך הטיפול המיטבית ולקביעת מידת הדחיפות להתחלת טיפול.

כפי שהדגשנו מופע מחלת מיאלומה (Myeloma) שונה במידה רבה מחולה לחולה.

חשוב לברר עם ההמטולוג המטפל מה רמת הדחיפות להתחלת הטיפול. לעיתים לא ניתן ואף אסור לעכב את הטיפול הדחוף, המבוסס על תרופות שונות ולעיתים גם קרינה או התערבות ניתוחית.

במרבית המקרים, יש בהחלט זמן לבקש חוות דעת נוספת, גם אם התכנית נראית ברורה.

על מערכת השיקולים בהחלטה לגבי הטיפול ועל השוני בין מטופל אחד למשנהו, שמענו בהרצאה מפי ד"ר משה גת מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם, יו"ר הקבוצה הישראלית למיאלומה, בכנס השנתי השביעי של אמ"ן (יוני 2012): "מיאלומה נפוצה – מתי, איך ובמי לטפל "

במידה ומתעוררות שאלות או ספקות, עדיף להביען בשלב מוקדם ולדון בהן עם ההמטולוג המטפל או במסגרת חוות דעת שנייה. תכנית טיפולית מתמשכת, עליה הוסכם יחד עם הרופא המטפל, היא בעלת חשיבות רבה.

טבלה 5 מציגה את דרכי הטיפול בסיבוכים במחלת מיאלומה.

 טבלה 5: הטיפול בסיבוכי המיאלומה 

סוג הטיפול מטרה דוגמאות

טיפול בסיבוכי המחלה

הקלה על אי נוחות והגברת היכולת התפקודית של המטופל.

1. טיפול באמצעות פלסמה – פרזיס כדי להפחית את צמיגות וסמיכות הדם.
2. המו דיאליזה כאשר חלה הדרדרות משמעותית בתפקודי הכליות.
3. טיפול תרופתי ומתן נוזלים לטיפול ברמת סידן גבוהה.
4. הקרנה מקומית אם יש נגע הלחוץ ו/או נגע כואב הגורם להגבלה תפקודית ניכרת על עצבי השידרה.
5. ניתוח אורטופדי כדי לחזק ולייצב פגיעה גרמית ו / או כדי לאפשר שיפור בתנועה.
6. מתן אריתרופואטין כדי לטפל באנמיה

הקו הראשון או הטיפול הראשוני במחלת מיאלומה נפוצה

קיימים מצבים בהם המחלה אובחנה מוקדם ולא פגעה עדיין באברים השונים – מצב המוגדר כמיאלומה אתסמינית, הדורשת מעקב, ללא התערבות טיפולית. מאידך, מיאלומה תסמינית אשר גרמה לפגיעה באברים מחייבת התחלתו של טיפול.

ישנן מספר רב של אפשרויות לטיפול בקו הראשון. השיקולים בבחירת הטיפול הינם מורכבים ותלויים במצבו התפקודי של המטופל, גילו, מידת פעילות מחלה, איברים בהם פגעה  ותופעות הלוואי של כל אחד מהטיפולים. הטיפולים המוכרים היום מביאים על פי רוב להפוגה האורכת מספר חודשים עד מספר שנים ובעת בחירת הטיפול הראשוני, נלקחים בחשבון גם אפשרויות הטיפול בעת שינויים עתידיים של המחלה (קו שני ושלישי).

המטרה הטיפולית בקו הראשון לפיכך, היא בראש ובראשונה עצירה והיפוך הנזק הראשוני של המחלה, סילוקה במהירות ומניעת חזרה. הטיפול הראשוני נקרא "אינדוקציה" (Induction), לאחריו במרבית המקרים יינתן טיפול מחזק נוסף "קונסולידציה" (consolidation) ולאחריהם, לא לכל, ומשתנה בין חולה למשנהו כתלות בגורמים השונים שהוזכרו, טיפול משמר "מינטננס" (maintenance).

מאחר ולמחלה נטייה לחזור במרבית החולים, הגישה הטיפולית בעת חזרה משתנה, תוך שימוש בתרופות שונות מאלו שנעשה בהן שימוש בקו ראשון כתלות בזמן שחלף מהטיפול הקודם.

על השיקולים בבחירת הטיפול והתאמתו  האישית לכל חולה שמענו בהרצאה של פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בבית חולים הדסה עין כרם שניתננה במסגרת הכנס השנתי השישי של אמ"ן: לחיות עם מיאלומה נפוצה – האם צריך להרוג את תא המיאלומה האחרון?

הטבלה הבאה (6) מציגה את התרופות המשמשות לטיפול במיאלומה. כל אחת מהן יכולה להינתן כתרופה יחידה או במסגרת שילוב של מספר תרופות. הנהוג הוא לשלב מספר תרופות ביחד בהתחלת הטיפול. לרוב טיפול על בסיס בורטזומיב עם סטרואידים (דקסמתזון) ועם כימותרפיה במינונים משתנים או עם תרופה ממשפחת האימידים (תלידומיד, לנלידומיד). מיעוט מחקרים משווים מקשה על ביצוע השוואה בין הפרוטוקולים השונים בשימוש ולכל אחד יתרונות וחסרונות משלו, אך בכולם אחוזי ההצלחה לתגובה טובה הם גבוהים ביותר.

טבלה 6: הטיפול במחלה

תרופות בשימוש במיאלומה יתרונות חסרונות
תרופות שאינן כימותרפיות

 Dexamethasone

Dexamethasone כטיפול יחיד  מביא  תגובה משמעותית גם בהשוואה לשיעורי התגובה במתן כימותרפיה. לרוב ניתן בתשלובת.

תופעות לוואי משמעותיות (השמנה, צבירת נוזלים, אוסטיאופורוזיס, חולשת שרירים, החמרת סכרת ויתר לחץ דם) בעקבות מתן ממושך ואינטנסיבי.

תלידומיד (Thalidomide)

(הרחבה ופרטים נוספים ראו כאן, בחוברת המידע על תלידומיד)

 

תרופה ביולוגית אושרה לשימוש במסגרת סל הבריאות לקו ראשון והלאה.
– שני התכשירים ניתנים דרך הפה.
–  השילוב מביא לתגובה אצל 70% מהמטופלים ומאפשר איסוף תאי אב.

סיבוכים אפשריים:
–  נוירופתיה (פגיעה בעצבים) משנית לתלידומיד.
–  עלול לגרום לפקקת בוורידים העמוקים (DVT)

וולקייד (Bortezomib (Velcade

(הרחבה ופרטים נוספים ראו כאן, בחוברת המידע על וולקייד).

– שיעורי תגובה טובים מאד.
– תרופה ביולוגית
– אושרה לשימוש במסגרת "סל הבריאות" בקו ראשון והלאה.
– מאפשרת איסוף תאי אב להשתלה.

עלול לגרום לפגיעה עצבית (נוירופתיה), על פי רוב הפיכה עם הפסקת הטיפול. עלולה לגרום להתלקחות זיהומי הרפס.

רבלימיד Lenalidomide) Revlimid)

(הרחבה ופרטים נוספים ראו כאן, בחוברת המידע על רבלימיד)

– תרופה ביולוגית
– שיעורי תגובה גבוהים יותר מאשר תלידומיד.
– מאושרת לשימוש במסגרת סל הבריאות בקו שני או כטיפול מאוחר.

– הגברת הנטיה לקרישי דם
– מתן ממושך עשוי לפגוע ביכולת לאסוף תאי אב.

קרפילזומיב
(Kyprolis ,Carfilzomib)

– תרופה ביולוגית בעלת מנגנון דומה לזה של הבורטזומיב (ולקייד)
– אושרה לשימוש ע"י ה FDA בשנת 2012
– מאושרת לשימוש במסגרת סל הבריאות החל משנת 2014 למי שטופלו בוולקייד, תלידומיד ורבלימיד ומחלתם נישנתה או שהיתה עמידה.
– במהלך המחלה יכול מטופל לקבל או קרפילזומיב או פומלידומיד אך לא את שתי התרופות.- בסל 2017 אושרה התרופה לשימוש בקו שני בתשלובת עם רבלימיד לחולים בסיכון גבוה*. 
החמרה בתפקודי כליות, קוצר נשימה, דלקת ריאות, התלקחות של זיהום הרפס.

פומלידומיד (Pomalidomide)

– תרופה ביולוגית בעלת מנגנון דומה ללנידומיד (רבלימיד)
– אושרה לשימוש ע"י FDA ב- 2.2013
– מאושרת לשימוש במסגרת סל הבריאות החל משנת 2014 למי שטופלו בוולקייד, תלידומיד ורבלימיד ומחלתם נישנתה או שהיתה עמידה.
– במהלך המחלה יכול מטופל לקבל או קרפילזומיב או פומלידומיד אך לא את שתי התרופות.
הגברת הנטיה לקרישי דם. נוירו פתיה. ירידת ספירות דם נורמליות.
איקסזומיב (נינלרו

Ixazomib)

 – תרופה ביולוגית הניתנת בדרך הפה בעלת מנגנון דומה לבורטזומיב.
 – בסל 2017 התרופה אושרה לשימוש בקו שני בתשלובת עם רבלימיד לחולים בסיכון גבוה*.
 – תופעות לוואי בטניות (שלשול, כאבי בטן), נוירופתיה, ירידה בספירות דם, התלקחות זיהום הרפס.
אלוטוזומאב (אמפיליסיטי

Elotuzumab)

 – תרופה ביולוגית. נוגדן ספציפי כנגד תאי המיאלומה, הניתן בעירוי תוך ורידי.
 – בסל 2017 התרופה אושרה לשימוש בקו שני בתשלובת עם רבלימיד לחולים בסיכון גבוה*.
 אלרגיות, נטייה מוגברת לזיהומים.
דאראטומומב (דרזלקס

Daratumomab

 – תרופה ביולוגית. נוגדן ספציפי כנגד תאי המיאלומה, הניתן בעירוי תוך ורידי.

 – בסל 2017 התרופה אושרה לשימוש בקו רביעי לא בתשלובת, לחולים אשר מיצו טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי הפרוטאזום (ולקייד, קיפרוליס, נינלרו) וממשפחת האימידים (תלידומיד, רבלימיד, פומלידומיד).
-בארה"ב נרשם גם בקו שני בתשלובת עם רבלימיד.

 אלרגיות. ירידה בספירות דם.
טיפולים כימותרפיים

MP (Melphalan / Prednisone)

מלפלאן (אלקראן) הוא כדור כימותרפי

פרדניזון הוא סטרואיד

– הטיפול ניתן דרך הפה

– סבילות טובה לטיפול

– הפוגות מצוינות –  60% מהמטופלים

– יכול לגרום נזק לתאי הגזע של מח העצם ולכן מוריד את הסיכוי לאיסוף מוצלח של תאי אב העשויים להדרש לקראת השתלת מח עצם  בהמשך.

– התגובה מושגת באיטיות יחסית לאחר מספר חודשים.

תרופות כימותרפייות
(Cyclophosphamide)
Doxorubicin ואחרים

דוגמא חדשה: בנדמוסטין

לרוב בתשלובות שונות עם התרופות הביולוגיות למיניהן, כחלק מפרוטוקול. VAD VCD MPR MPT VDTPACE  וכו' (כל אות מסמלת תרופה). במינונים נמוכים ניתנות כסיוע לפרוטוקול הבסיסי. במינונים הגבוהים ניתנות כטיפול בפני עצמו, כתרופה בודדת או תשלובת כימותרפית.  נשירת שיער, בחילות, שלשול, ירידת ספירות דם וסיכון לזיהומים.

* סיכון גבוה – חולה העונה על אחד מהפרמטרים האלו:

  1. ציטוגנטיקה מסוג  (4, 14)t או del 17 p 
  2. חזרה מהירה (תוך פחות מ- 12 חודשים) של המחלה לאחר הטיפול הראשוני
  3. עמידות לטיפול הראשוני

 

כאמור, כמעט תמיד נעשה שימוש בשילוב של מספר תרופות מקבוצות שונות. תשלובת של מספר תרופות ביחד נקראת פרוטוקול. כל פרוטוקול בנוי ממחזורים של טיפול. מספר תרופות למספר פעמים בשבוע עבור מטופל מהווים מחזור, וכל מחזור ניתן מספר פעמים (לפעמים ללא הפסקה).

 

השתלת מח עצם עצמית

על מנת לשפר את משך ההפוגה, מקובל לשקול במטופלים צעירים אשר השלימו בהצלחה את הטיפול הראשוני, האינדוקציה, מתן "טיפול מיצוב" קונסולידציה, באמצעות השתלת מח עצם עצמית הכוללת כימותרפיה מלפלאן במינון גבוה (high dose therapy) הפוגעת בתאי מיאלומה שאריים, אך משמידה גם את תאי מח העצם הבריאים (כתופעת לוואי של הטיפול). על מנת להתגבר על בעיה זו, הרי שלאחר השלמת הטיפול הראשוני והשגת תוצאה טובה, נערך איסוף של תאי אב (מח עצם) מהמטופל. התאים שנאספו מוקפאים ונשמרים. בסיום הטיפול הכימותרפי האינטנסיבי, הניתן כחלק מההשתלה, מוחזרים תאי האב שנאספו באמצעות עירוי. כיום נהוג לבצע השתלה עצמית כחלק מהרצף הטיפולי לאחר שלב האינדוקציה. אף כי קיימת אפשרות לחכות עם השתלה ולבצע אותה רק עם התלקחות המחלה, זוהי גישה שאינה המועדפת במרבית המרכזים.

במטופלים מסוימים, בעיקר כאלו בסיכון גבוה, ובהתאמה למצב כללי ותופעות לוואי, ניתן לבצע השתלה כפולה Tandem – כלומר, השתלה חוזרת בתוך 3-6 חודשים מהקודמת. יש לציין כי קיימות גישות שונות ואין הסכמה בעולם אם יש צורך בהשתלה אחת או שתיים.

מאחר ובמרבית החולים נעשה איסוף בכמות כפולה של תאי אב, אין מגבלה לבצע השתלה חוזרת. לפעמים, אם עברו יותר משנתיים מאז ההשתלה הראשונה ללא התלקחות המחלה, ניתן לשקול ביצוע השתלה נוספת כעבור שנים.

תופעות הלוואי המאפיינות את תהליך השתלת מח העצם: נשירת שיער, בחילות, שלשול, ירידת ספירות דם וסיכון לזיהומים.

למצגת לצורכי הדרכה בנושא השתלת מח עצם.

למצגת לצורכי הדרכה בנושא איסוף  תאי אב.

להרצאה של דר' יזהר הרדן בנושא: לדעת יותר על השתלת מח עצם עצמית לחצו כאן

לעצות כיצד להתכונן לקראת השתלת מח עצם (נכתבו על ידי עמיתי אמ"ן שעברו השתלה): לחצו כאן

ניתן למצוא פרטים נוספים על אפשרויות הטיפול השונות באתר של  ה  IMF – האגודה הבינלאומית למיאלומה   (www.myeloma.org).

 

הפרוטוקולים הטיפוליים

לכל שלב במחלה פרוטוקול המותאם לו. אין אחידות דעים באשר לאיזה פרוטוקול הכי מתאים לכל שלב. ככל שהפרוטוקול יותר אגרסיבי, כלומר מכיל תרופות חזקות יותר, כך ירבו תופעות הלוואי האפשריות. שיקולים לבחירת פרוטוקול תלויים בגיל ומצב החולה, עוצמת המחלה ואורח החיים, וכן בניסיונו של המרכז והרופא המטפל. יש לציין כי מרבית הפרוטוקולים לא הושוו זה לזה באופן מחקרי ועל כן לא ניתן לטעון באופן חד משמעי כי אחד טוב מהשני. מצד שני, מחקרים מצטברים מראים נקודתית על כיוונים, ועל חולים מסוימים שיכולים להרוויח מתרופה או פרוטוקול כזה או אחר.

כתמיד, בהגיענו לחולה הבודד, קשה לבצע השלכה כיצד מחלתו תתנהג ביחס לאוכלוסיית מחקר כלשהי ועל כן מדובר לעתים קרובות ב"ניסוי וטעייה", שמשמעם לתת את הטיפול, להעריך תוך כדי את התגובה ולשנות את הטיפול בהתאם לתגובה ולתופעות הלוואי.

טיפול קו ראשון

בקו ראשון מקובל לתת טיפול אינדוקציה המשלב 3 תרופות לפחות. לרוב על בסיס ולקיד (בורטזומיב) עם כיומתרפיה (ציקלופוספמיד או מלפלאן) או עם אימיד (תלידומיד) ועם סטרואידים (לרוב דקסמתזון). לפעמים משתמשים בטיפול אגרסיבי יותר המשלב הרבה כימותרפיות, ולקייד ותלידומיד (VDT-PACE).

לאחר מספר מחזורים (3-4) חולים מתאימים יופנו לביצוע השתלה עצמית כמוסבר בהמשך.

לאחר ההשתלה – קיימת אופציה לעצור טיפול \ לתת מספר מחזורים של פרוטוקול האינדוקציה כקונסולידציה. לתת טיפול מיינטננס משמר על בסיס ולקייד, תלידומיד או רבלימיד. אין הסכמה גורפת בנושא והטיפול נעשה בהתאמה לחולה ולא באופן גורף.

קו טיפול שני

בעת חזרה ראשונה, הטיפול יקבע בהתאם לזמן שחלף מאז הטיפול הקודם, ולתרופות שבהן השתמשו בטיפול הקודם. לדוגמא, אם עבר הרבה זמן, ניתן להשתמש באותו הפרוטוקול ואף לבצע השתלה חוזרת.

טיפול בקו שני על בסיס רבלימיד ניתן לתת ע"פ סל התרופות לחולים בסיכון גבוה (כמוגדר בטבלה למעלה) בתשלובת עם איקסזומיב \ קרפילזומיב \ אלוטוזומאב.

טיפול קו שני לרוב לא יופסק ויימשך לאורך זמן.

קווי טיפול מתקדמים

בקווים מתקדמים יותר יעשה שימוש חוזר בתרופות שהועילו בעבר, אם עבר זמן רב מאז נעשה בהן שימוש, או בתרופות מתקדמות יותר מדור חדש (דוגמת הקרפילזומיב והפומלידומיד). בסל התרופות 2017 נכנסה התרופה דאראטומומב ללא תשלובת לחולים בקו רביעי, לאחר שמיצו טיפול באימידים ובמעכבי פרוטאזום.

יש לציין כי קיימות עבודות על טיפול בתרופות מהדור המתקדם בתשלובות וכן בקווי טיפול מוקדמים יותר (קו שני, קו ראשון) אך אלו עדיין לא מבוססות מספיק כדי להוכיח שאכן זהו טיפול יעיל יותר ו \ או עם פחות תופעות לוואי מהטיפולים המקובלים שתוארו.

 

טיפול תומך

טיפולים  שונים מקלים על הסבל הגופני והנפשי הנגרם מהמחלה.

טבלה 7 מציגה את הסימפטומים והטיפול התומך שניתן לקבל לצורך הקלה מהם:

 טבלה 7: טיפול תומך

הסימפטום הטיפול הערות

עייפות וחולשה עקב האנמיה

– אם האנמיה קשה עירויי דם (כדוריות אדומות דחוסות, לאחר הוצאת תאים לבנים ובדיקה לנוכחות וירוסים)

– באנמיה קלה עד בינונית,  זריקת אריתרופואטין (הורמון שגורם ליצירת כדוריות דם אדומות).

הטיפולים הם פשוטים, בדרך כלל מאד יעילים ומשפרים את ההרגשה הכללית ואיכות החיים.

כאבי עצמות ונזקים לעצמות

1. ביספוספונטים (לדוגמא Aredia  או Zomera שניתנים בעירוי ו- Bonefos  בבליעה דרך הפה להקלה על הכאבים ולהקטנת קצב הרס העצמות.
2. במקרים של נזק קשה לעצמות בפרט בחוליות ניתן לבצע טיפולים מורכבים יותר כמו: הזרקת דבק עצמות, בלון קיפו פלסטי ועוד. ליתר פירוט ראה מאמרים:
אורטופדיה במיאלומה – פרופ. יצחק מלר
שיקום חוליות שבורות – קיפופלסטיקה
הקלה על כאבי העצמות חשובה בפני עצמה ומשפרת את הפעילות הגופנית, שמעודדת את חיזוק וריפוי העצם, ומשפרת את ההרגשה הכללית ומצב הרוח. ראו תופעות לוואי בהמשך.
 חום ו/או עדות לזיהום – טיפול אנטיביוטי הולם.
– במקרים מסוימים- טיפול אנטיביוטי מניעתי.
– Neopogen במידה וספירת תאי הדם הלבנים נמוכה. ראו חוברת הדרכה על  נאופוגן.
– נוגדנים במתן דרך הוריד בנוכחות זיהומים קשים ובדיקות המצביעים על רמת נוגדים נמוכה באופן משמעותי.
בנוכחות חום, מומלץ לפנות מיידית לייעוץ רפואי.

 

תופעות לוואי לשימוש בתרופות והטיפולים

כמו רוב הטיפולים למחלות ממאירות, בטיפולים במיאלומה משתמשים בתרופות חזקות ואמצעים אחרים שמיועדים להרוס את התאים הממאירים ו/או לאזן מחדש את מאזן החומרים בגוף. באופן כללי, לטיפול ישנן תופעות לוואי. חלק מהן מופיעות במהלך הטיפול, אחרות עשויות להופיע לאחר סיום הטיפול.

טבלה 8 מציגה  את עיקר תופעות הלוואי המוכרות.

 טבלה 8: תופעות לוואי לטיפולים השונים

סוג הטיפול / תרופה תופעות לוואי אפשריות  

בדיקות CT

בדיקת CT  כרוכות בקרינה נמוכה.  כאשר מבצעים CT לעיתים קרובות יש להתייחס לקרינה.

יש להימנע משמוש בחומר נוגד לצורך הבדיקה כדי שלא תהיה פגיעה בכליות

שימוש בביספוספונטים להקלת כאבי עצמות ולחיזוק העצם

טיפול ממושך בביספוספונטים יכול לגרום לנזק לכליות וללסתות, אם כי זה נדיר. בעקבות  תקופה ממושכת של שימוש בביספוספונטים יתכן נמק של עצמות הלסת, בעיקר לאחר פעולה כירורגית בחלל הפה. ראו מאמר בנושא נמק של עצמות הלסת כתוצאה משימוש בביספוספונטים.

– יש לעדכן את רופא השיניים לפני תחילת הטיפול בביספוספונטים או בסמוך לאחר מכן ולוודא כי הוא מודע להשלכות הטיפול בביספוספונטים.

– יש להקפיד לבדוק שפעולת הכליות אינה נפגעת כתוצאה משימוש ממושך בתרופה.

סוגים שונים של כימותרפיה

נוירופתיה

 

Thalidomide יחד עם Dexamethasone

פקקת בורידים העמוקים

לעתים קרובות הרופא ימליץ על נטילת תרופה מדללת דם למניעת הפקקת.

סוגים שונים של כימותרפיה

ירידה בספירות הדם – נטיה לזיהומים, אנמיה (חסר דם) ולדימום.

 

לחצו כאן להרצאה על הפגיעה בעצם ונוירופתיה  שניתנה על ידי דר' תמר תדמור במסגרת הכנס השנתי השישי של אמ"ן.

מעבר לטיפול בסימפטומים הספציפיים, יש מגוון אמצעים תומכים משלימים שיכולים לסייע להתמודד עם הסימפטומים ועם תופעות הלוואי ולשפר את איכות החיים. בין השאר: פעילות גופנית מותאמת אישית למצב, תזונה בריאה, שינה טובה והקטנת המתחים.  תוכלו ללמוד  על נושאים אלו בפרק אורח חיים כאן באתר.

בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי כל טיפול תומך שאתם רוצים לאמץ כדי לוודא שאין תגובות בין תרופתיות ושאין סתירה בין הטיפולים השונים.

מה אם המחלה חוזרת?

הטיפולים המוכרים היום מקנים הפוגה לתקופה מסוימת אך ברוב המקרים לאחריה הגוף מפתח עמידות לתרופה והמחלה חוזרת. במצב זה יבחר טיפול אחר מתוך מגוון הטיפולים שעומדים לרשות חולי המיאלומה. ראו טבלה 6.

במקרים חריגים, יומלץ על השתלת מח עצם מתורם (השתלה אלוגנית) לצורך מיצוק וחיזוק השפעת הטיפול הכימותרפי וכדי לאפשר לגוף להחלים במהירות רבה יותר. תאי מח עצם אלו מהווים מקור מח עצם בריא. התורמים הטובים ביותר הם לרוב אח או אחות עם מח עצם בעל התאמה טובה. במקרים שיש התאמה טובה של תאי הדם הלבנים, ניתן להשתיל תאי מוח עצם של אדם שאינו קרוב משפחה. כאשר מטופל מקבל תאי גזע או מוח עצם מתורם, עשויים תאים אלו להתקיף את תאי הסרטן, אך במקביל, עלולים ליצור תגובה נגדית הנקראת "מחלת השתל כנגד המאחסן". השתלה מתורם הינה הליך קשה ומסובך.

העתיד כבר כאן – טיפולים נוספים 

ישנן אפשרויות טיפוליות רבות, מעבר למתואר כאן. טיפולים חדשים נוספים בקצב גובר ויכולים להיות מועילים מאד. במקרים מסוימים, ניתן להשתתף במחקרים וניסויים הנערכים בבתי החולים וליהנות מטיפולים חדשניים שטרם נכנסו לסל הטיפולים במחלה.

אתם מוזמנים לעקוב אחרי העדכונים המתפרסמים כאן באתר, לעיין במחקרים שאליהם אנו מפנים או לבקר באתר האינטרנט של האגודה הבינלאומית למיאלומה (IMF) וכמובן להתייעץ עם הרופא המטפל.

לחצו כאן לצפייה בהרצאתה של פרופ' דינה בן יהודה באשר לחידושים בטיפול במיאלומה נפוצה, מתוך הכנס השנתי ה- 11 של עמותת אמ"ן, מאי 2016.

לחצו כאן לכתבתה של ד"ר מירב לייבה, מנהלת המרכז למיאלומה בביה"ח שיבא תל השומר, בנושא קווי הטיפול השונים. בכתבה מוצגים מגון טיפולים, חלקם מאושרים כבר על ידי ה- FDA ועדיין לא נמצאים בסל הבריאות הישראלי. לקריאה לחצו כאן.

לחצו כאן למאמרו של אריה מרלינג, רשמים מכנס ה- ASH דצמבר 2015, ובו סקירת התפתחויות הטיפול במחלה.

לחצו כאן למאמר מאת ד"ר יעל כהן, רופאה בכירה מהמערך ההמטולוגי במרכז רפואי תל-אביב סוראסקי, על חידושים בטיפול במיאלומה נפוצה: המרוץ לנוגדן, מינואר 2015.

למאמר בנושא "טיפולים חדשים במילומה נפוצה, היום שאחרי תלידומיד, רוולימיד וולקייד" מאת ד"ר מרב לייבה, אחראית המרפאה למיאלומה נפוצה, מכון המטולוגי,בי"ח שיבא, תל-השומר מינואר 2012 לחץ כאן.

לחצו כאן להרצאה על חידושים והתפתחויות בטיפול במיאלומה 2011 שניתנה על ידי של דר' עירית אביבי במסגרת הכנס השנתי של עמותת אמ"ן, בשנת 2011.

להמשך קריאה לחצו כאן