כל הידיעות

בעמוד זה תמצאו את כל הידיעות שהובאו במדור זה:

ספטמבר 2017: לאחרונה התבשרנו שה- FDA האמריקאי נקט בצעדי זהירות ועצר באופן זמני מחקרים קליניים בחולי מיאלומה בתרופה קיטרודה, בשילוב עם תרופות ממשפחת האימידים (רוולימיד, פומליד) עקב תוצאות פחות טובות בקרב חולים שטופלו בתרופה, בהשוואה לחולים שלא טופלו בה. להודעות מטעם חברות התרופות בנושא, ולהתייחסות של דר בריאן דיורי, יו"ר ארגון ה- IMF, לחצו כאן.

אוגוסט 2017: מגזין ה- MAIL הבריטי פרסם מאמר על מקרה מיוחד של חולת מיאלומה, שהטיפולים הסטנדרטים שטופלה בהם מיצו את עצמם ולא הועילו לה יותר בהתמודדות עם המחלה, ודווקא הכורכומין סייע באופן משמעותי בהשגת יציבות ושליטה במחלה. להרחבה, לחצו כאן

יולי 2017: בשנים האחרונות אושרו מספר לא מבוטל של תרופות חדשות שמאפשרות קווי טיפול חדשים במיאלומה. התפתחות זו מובילה לאחרונה את קהיליית החוקרים לשאול את השאלות: כיצד ממשיכים להתקדם מכאן? מה הצעד הבא לקראת הריפוי המלא? במאמר מסכם שמתפרסם באתר האינטרנט של ה- IMF מופיעה סקירה של הכיוונים החדשים אליהם צועדים הטיפול והמחקר. להרחבה, לחצו כאן.

יוני 2017: מחקר שנערך באוניברסיטת סטאנפורד בקליפורניה ופורסם בכתב העת Blood, מביא בשורה חדשה לחולי AL אמילואידוזיס. לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.

יוני 2017: לאחרונה נוספו קריטריונים חדשים להגדרה של מחלה פעילה ולהחלטה על התחלת טיפול – SLIM. על הקריטריונים החדשים ניתן לקרוא במאמר אשר תורגם מאנגלית על ידי עמיתת אמ"ן דקל בן יוסף. לקריאת המאמר, לחצו כאן.

יוני 2017: מגזין OAT פרסם מחקר אשר עוסק בהשפעה ארוכת הטווח של טיפול בכורכומין בחולי MGUS ו- SMM (שלבים מוקדמים של מחלת מיאלומה פעילה). לראשונה מראה מחקר קליני מבוקר את יכולתו של הכורכומין לעצור לאורך זמן את התקדמות המחלה לפני שהיא הופכת פעילה ומזיקה. להרחבה, לחצו כאן.

מאי 2017: האתר Watch & Wait – Blood cancer  מספק מידע למתמודדים עם המחלה בשלביה המוקדמים (Monoclonal Gammophathy of Undertermined significance – MGUS; Smoldering Myeloma – SMM; שלבים מוקדמים של AL Amyloidosis). האתר נכתב ונערך על ידי מומחים והוא מתייחס לשאלה כיצד נכון לנהוג בשלבים מוקדמים של המחלה בדרכים טבעיות (ללא תרופות מרשם), בכדי למנוע את התקדמות התסמונת המוקדמת למחלה פעילה. ניתנת התייחסות לאורח חיים, תזונה נכונה, תוספי תזונה ופעילות גופנית. התכנים באתר עשויים להיות רלוונטיים ומשמעותיים גם לאנשים שנמצאים בהפוגה משמעותית מהמחלה. https://www.watchandwaitbloodcancers.com/

מרץ 2017: פרופ' קנט אנדרסון, מבכירי החוקרים בתחום המילואמה הנפוצה, מהמרכז הרפואי דנה פרבר בבוסטון ארה"ב, מסכם קבוצה של מחקרים במיאלומה המראים שהשגת רמת מחלה שיורית שלילית היא אפשרית, וכי הישג זה נהיה זמין יותר ועבור יותר חולים, בעידן התרופות החדשות. המחקרים מראים שחולים שהגיעו לבדיקת ה- MRD במהלך הטיפול,  משך הזמן עד לחזרת מחלתם (PFS) וההישרדות הכללית שלהם (OS) ארוכים משמעותית. להרחבה ולקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.

פברואר 2017: ASH דצמבר 2016 – ד"ר בריאן דיורי, יו"ר ה- IMF, בהרצאה מצולמת שבה הוא מסכם מה יכולים חולי מיאלומה והתומכים בהם ללמוד מכנס ה- ASH האחרון, שהתקיים בדצמבר 2016 בלוס אנג'לס, ארה"ב. להרחבה, לחצו כאן.

נובמבר 2016: ה- FDA האמריקאי אישר "בדיקה מזורזת " לשני משלבים חדשים לטיפול במיאלומה, הדאראטומומאב בשילוב מספר תרופות נוספות. להרחבה, לחץ כאן.

ספטמבר 2016: פרטי מחקר שנערך על ידי חוקרים מהולנד פורסם בגיליון האחרון של כתב העת "Blood". מהמחקר עולה כי חולי מיאלומה שמחלתם הפסיקה להגיב (הראתה עמידות) לרוולימיד (או לוולקייד), חזרה להגיב לטיפול כאשר צורפו למשלב ציטוקסן ופרדניזון (סטירואיד) במינון נמוך. תוצאות טובות נראו גם בקרב חולים בעלי מוטציות גנטיות המוגדרות כמחלה בסיכון גבוה. להרחבה לחצו כאן.

אוגוסט 2016: קבוצת העבודה העולמית למיאלומה (IMWG) התכנסה בחודש יוני האחרון בקופנהגן, בהשתתפות כ- 100 מבכירי החוקרים והרופאים העוסקים במיאלומה נפוצה. מתוך השאלות והנושאים שעלו בכנס ניתן ללמוד לאן צועד המחקר והטיפול במיאלומה והיכן הבדיקות הטכנולוגיות והתרופות החדשות מהוות בסיס להתוויית כיוון ודרך לטיפול במחלה. להרחבה לחצו כאן.

יוני 2016: אתר האינטרנט Cancer Network מפרסם מאמר חשוב במיוחד, עליו חתומים מחשובי חוקרי המיאלומה. המאמר מציג דיון באשר לשילובים שונים של תרופות חדשות וותיקות לטיפול מיטבי במחלה. בדיון המוצג במאמר עולה באופן הברור ביותר הוויכוח בין החוקרים לגבי שתי האסטרטגיות העיקריות לטיפול במחלה. מחד, אסטרטגיית "ארגז הכלים", לפיה מטפלים בחולה בתרופות אחת אחרי השנייה, מתוך כוונה לשמור 'תחמושת' לשלבים מאוחרים של המחלה. מאידך, אסטרגיית "הטיפול המשולב", לפיה החולה מטופל במשלב של תרופות כבר מתחילת הטיפול, בהן גם התרופות החדשות ביותר, וזאת מתוך כוונה להשיג רמת מחלה נמוכה ככל האפשר, אשר תביא לידי ביטוי גם את סיכויי ההחלמה הטובים ביותר. להרחבה, לחצו כאן.

מאי 2016: כתב העת המדעי New England Journal of Medicine מפרסם תוצאות מחקר שבדק שילוב של התרופה Ninlaro) Ixazomib) עם רוולימיד ודקסה מטזון, במשלב תרופות הנלקח דרך הפה בלבד ומאפשר טיפול מלא מחוץ לבית החולים בחולים שמחלתם חזרה. להרחבה לחצו כאן.

מאי 2016: אתר האינטרנט Myeloma Beacon מפרסם פרשנות לתוצאות מחקר שבוצע בתרופה "דארזלקס" (תרופה מקבוצת הנוגדנים החד שבטיים המהונדסים גנטית). המחקר, המכונה "Castor", מצא כי בקרב מטופלים שמחלתם חזרה וקיבלו את התרופה בשילוב עם וולקייד ודקסה מטאזון, הוארך משמעותית, וללא תקדים, משך הזמן עד לחזרת המחלה. להרחבה לחצו כאן.

פברואר 2016: לסיכום כנס ה- ASH, מפרסם אתר האינטרנט Myeloma Beacon את עיקרי החידושים בתחום הטיפול במיאלומה. במסגרת הסיכום, מציג ד"ר Ravi Vij, מאוניברסיטת וושינגטון שבסנט לואיס, ארה"ב, את עיקרי המידע באמצעות חידון שאלות ותשובות. לקריאה והרחבה, לחצו כאן.

ינואר 2016: ד"ר בריאן דיורי, יו"ר ארגון ה- IMF (ארגון המיאלומה העולמי), מסביר בפשטות ובבהירות את כל מה שחשוב לחולי מיאלומה, ולמטפלים בהם, לדעת – נכון להיום – על הטיפול במחלה. הראיון המוצג מסכם את התכנים שהוצגו במסגרת כנס ה- ASH שהתקיים במהלך חודש דצמבר 2015 באורלנדו, פלורידה. לפרטים המלאים, לחצו כאן.

ינואר 2016: מאמר המציג תוצאות מחקריות ראשונות של ניסוי בתרופה קיטרודה מתפרסם בבלוג Kantar Health Blog. קיטרודה היא מודל חדש של תרופה שתפקידה לחסום נקודות ביקורת (חוסמי Pd1 / Pdl1). במאמר מוצגים ניסויים שבדקו את השילוב של הקיטרודה עם רוולימיד ודקסה בחולים שגילו עמידות קודמת לרוולימיד. הניסויים השיגו תוצאות ראשוניות טובות. לפרטים המלאים, לחצו כאן.

ינואר 2016: לכבוד כנס ה-  ASH שהתקיים בדצמבר 2015 באורלנדו, פלורידה, התראיין ד"ר רוברט אורלובסקי באתר האינטרנט Patient Power, ושם הוא מספר בהרחבה, אך בבהירות ובפשטות, על החידושים האחרונים בטיפול במחלת המיאלומה הנפוצה, כפי שעולים מתוך אירועי הכנס. לפרטים המלאים, לחצו כאן.

דצמבר 2015: תוצאות ראשונות ומבטיחות ביותר לניסוי של דאראטומומאב (דארזאלקס) בשילוב עם רוולימיד ודקסה מטאזון הוצגו בכנס ה- 57 של ה- ASH (הארגון האמריקאי להמטולוגיה), שמתקיים בימים אלו. לפרטים המלאים לחצו כאן.

נובמבר 2015: בתוך שבוע ימים אישר ה- FDA שתי תרופות לשימוש: דארזאלקס (המוכרת לנו בשם דאראטומומב) ונינלארו (המוכרת לנו בשם איקסזומיב). לפרטים המלאים לחצו כאן.

ספטמבר 2015: פרופ' פול ריצ'ארדסון מסביר על הנוגדנים החדשים שייכנסו בקרוב למערך הטיפול במחלת המיאלומה. לפרטים המלאים לחצו כאן.

אוגוסט 2015: כתבתה של ד"ר תמר תדמור שפורסמה ב- YNET ומציגה את הטיפולים החדשים במחלת המיאלומה, וכיצד אלו, לצד טיפולים עתידיים, משנים ועוד ימשיכו לשנות את פני המחלה ממחלה קשה מאוד למחלה כרונית ואף למחלה ברת ריפוי בעתיד. לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן.

אוגוסט 2015: על ההתפתחויות שחלו בהבנת המחלה בכלל, ובהבנת התהליכים הביולוגיים והמולקולאריים והמנגנונים שבאמצעותם פועלות התרופות החדשות, בפרט. על כך במאמר משותף של בכירי חוקרי המיאלומה, פרופ' פול ריצ'ארדסון ופרופ' קנט אנדרסון מהמרכז לחקר הסרטן 'דנה פארבר' באוניברסיטת הארוורד בארה"ב. להרחבה לחצו כאן.

יולי 2015: יו"ר ה- IMF, ד"ר בריאן דיורי, מסכם את החידושים האחרונים בתחומי הטיפול במיאלומה נפוצה, כפי שהוצגו ב- 3 כנסים שהתקיימו במהלך החודש האחרון בנושא. בדבריו הוא מתייחס לנושאים: קריטריונים חדשים באבחון המחלה; הטיפול הפרטני בחולים; הבדיקות החדשות למחלה שיורית מזערית; הטיפול במחלה נשנית ומחירי התרופות החדשות, להרחבה ולהאזנה לסיכום לחצו כאן.

יוני 2015: מתוצאות מחקר שהתפרסם באתר האינטרנט Cancer Network, עולה כי הוספת הנוגדן אלאטוזומב לטיפול הסטנדרטי של רוולימיד דקסה מטזון, משפרת את אחוזי התגובה לטיפול ומאריכה את משך הזמן עד לחזרת המחלה אצל חולי מיאלומה שעברו מספר טיפולים ומחלתם חזרה. לפרטים נוספים ולקריאת המאמר המלא, לחץ כאן.

מאי 2015: האתר של ה- The Multiple Myeloma Research Foundation) MMRF) מציג את פרויקט ה'מחלה שיורית מזערית' (MRD) בו לוקחים חלק הארגון, אוניברסיטת 'טורינו' באיטליה ומספר חברות ביו-טכנולוגיה. מטרת הפרויקט לבחון ולקדם בדיקות חדשות למחלת המיאלומה. הפרויקט הוא חלק ממחקר רחב המכונה INSID MM-1, במסגרתו מאות חולי מיאלומה עוברים מעקב רציף אחר התפתחות המחלה, החל מהטיפול הראשוני, דרך ההשתלה, המיצוק וכלה בתחזוקה, באמצעות הבדיקות החדשות ל- MRD (בדיקת זרימה רגישה ובדיקת רצפים גנטים). המטרה המרכזית של המחקר היא לצקת תוכן מוחשי יותר למושג "טיפול מותאם אישית" – ללמוד איך באמת בוחרים עבור כל מטופל איזה תרופות לשלב, באיזה מינונים ובאיזה עיתוי.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן.

אפריל 2015: אתר האינטרנט "Blog talkradio" מפרסם תוצאות ניסוי קליני שביצע Dr. Guenther Koehne מבית החולים Memorial Sloan Kettering בניו יורק. בפרסום מוצגים ממצאים ראשוניים, אך מאוד מבטיחים, של הניסוי המשלב מספר גישות טיפול חדשות במיאלומה, הרלוונטיות במיוחד לקבוצות חולים שהתמודדותם מסובכת יותר – קרי, חולים שגופם הפסיק להגיב לטיפול התרופתי, חולים עם מוטציות גנטיות שגורמות למחלה להיות אגרסיבית במיוחד וחולים בעלי הסינדרום plasma cell leukemia.

כאן ניתן להאזין לשיחת הרדיו בנושא ולקרוא את תמלול השיחה.

מרץ 2015: אתר האינטרנט "ONCLIVE" מפרסם דיון בו לקחו חלק חמישה המטולוגים בכירים, מומחים למיאלומה, ממרכזים רפואיים בארה"ב. המשתתפים דנים בשינויים שחלו בטיפול במיאלומה, כתוצאה מכניסה ושילוב של התרופות החדשות ELOTUZUMAB ו- IXAZOMIB למערך הטיפול. בדיון מוצגות השפעותיהן החיוביות של התרופות החדשות על מערך הטיפול. לקריאת הסיכום המלא וצפייה בשיחת הווידאו לחצו כאן.

ינואר 2015: אתר האינטרנט Patient Power מפרסם הרצאה מפי ד"ר רוברט אורלובסקי, מ- MD Anderson Cancer Center, המציגה בקצרה ובבהירות פרטים על מחלת המיאלומה: מהי המחלה? מה הסימפטומים הראשוניים המזוהים איתה? מה שיטות האבחון? ועוד. לצפייה בהרצאה לחצו כאן.

מאמר מאת ד"ר יעל כהן, רופאה בכירה במחלקה ההמטולוגית במרכז הרפואי תל אביב סוראסקי, בנושא חידושים בטיפול במיאלומה נפוצה: המרוץ אחרי הנוגדן פורסם בגיליון מס 26 של אמ"ן. במאמר סקירה על התרופות החדשות  והמבטיחות, המבוססות על נוגדנים לטיפול במיאלומה נפוצה. למאמר המלא לחצו כאן.

דצמבר 2014:  חברת Amgen  האמריקאית, יצרנית התרופה קרפילזומיב   (Kyprolis) פרסמה תוצאות ראשונות בניסוי שלב 3 שערכה. הניסוי בדק את יעילות התרופה אצל חולים שמיצו כבר טיפול בוולקייד ורבלימיד.

התוצאות בניסוי זה, ששמו FOCUS, מראות שהתרופה לא האריכה את משך ההישרדות של המשתתפים בניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה סטרואידים וציקלופוספמיד. 

תוצאות הניסוי הן ראשוניות. יתכן שמתן התרופה ללא סטרואידים הוריד מיעילותה, יתכן גם שהיא מתאימה פחות לחולים וותיקים (שחוו נזקים גדולים הן מהמחלה והן מהסבבים הרבים של הטיפול בה ) בשל אופי תופעות הלוואי שכרוכות בשימוש בה.תקציר הדיווח מתפרסם בMyeloma beacon . לתקציר המלא לחצו כאן

יש לציין כי ניסוי אחר ASPIRE) שבו ניתנה התרופה לחולים שמחלתם פחות עמידה ומתקדמת, ובשילוב עם תרופות אחרות (רבלימיד ודקסהמטזון), הראה יתרון לתוספת  הקרפילזומיב.

בניסויים אחרים שמתבצעים על ידי חברת Amgen נבדקת יעילות התרופה לטיפול (בשילוב עם תרופות נוספות ) בחולים בשלב הראשון.

בישראל הוכנסה התרופה לסל הבריאות לחולים שכבר מיצו את כל קווי הטיפול האחרים

 

נובמבר 2014: כתב העת האינטרנטי Pharmacy Times    מפרסם תוצאות מחקר המראות תועלת במניעת בחילות והקאות במהלך השתלה מח עצם עצמית בשלב הטיפול הראשוני (Induction) במלפאלן ע"י מתן שלוש תרופות במשולב במהלך הטיפול. הטיפול עוזר מאד לחולי מיאלומה להתגבר על אחד המטרדים הקשים הנלווים להשתלה. למאמר המלא לחצו כאן.

 

אוקטובר 2014: מאמר שפורסם ב Myeloma Beacon מדווח על מחקר שהתבצע בבריטניה שעוסק במציאת פתרון לחולי מיאלומה שסובלים משלשולים קשים עקב צריכת התרופה רוולימיד עד כדי הצורך להפסיק את הטיפול בה. אעפ"י המחקר הבריטי הפתרון לבעייה הוא ע"י הקטנת הצריכה של מזון שומני ונטילת  תרופות להורדת שומנים מהקבוצה של תרופות לקשירת חומצות מרה (הנקראות sequestrants או  resins).  התרופה בה שימוש במחקר היא  Welchol.
למאמר המלא לחצו כאן.

 

אוגוסט 2014: בעיתון  Blood  מתפרסמות תוצאות טובות ביותר של ניסוי שלב ראשון של התרופה Ixazomib שהיא למעשה וולקייד בכדורים.

תוצאות ראשוניות של הטיפול מעודדות ביותר בעיקר עקב חשיבותה ומרכזיותה של תרופת הוולקייד שמאז שנכנסה לשימוש, לפני 12 שנים, חוללה מהפכה של ממש בטיפול במיאלומה. התרופה משתלבת היטב עם תרופות מרכזיות אחרות כמו רוולימיד ודקסהמטזון. לשלושתן ביחד כטיפול ראשוני במחלה עשוייה להיות השפעה גדולה בדרך לריפוי.

במידה ותהיה אפשרות לקבלת התרופה בכדורים תהיה לכך משמעות מרחיקת לכת מבחינת נוחות הטיפול והקטנת הפגיעה בשגרת החיים.

למאמר המלא לחצו כאן.

נבהיר כי מדווח כאן על ניסוי שלב 1 שאינו בודק את יעילות התרופה אלא רק את בטיחותה ואת האופן והמינון שאפשר לתת. להסבר על השלבים השונים של ניסויים קליניים לחצו כאן.

 

 

אוגוסט 2014: מחקר שפורסם ב Myeloma Beacon בוחן את התועלת בטיפול אגרסיבי בחולי מילומה חדשים שמבחינת מצבם מתאימים לטיפול בהשתלה עצמית.

במחקר שנערך בצרפת עם מספר נבדקים קטן יחסית (31) קיבלו חולי מילומה חדשים טיפול ראשוני של שלושה סבבים ב RVD (וולקייד רוולימיד דקסה) לאחר מכן עבורו השתלה עצמית שלאחריה עברו מיצוק של עוד שני סבבים ב RVD וקינחו בשנת תחזוקה של רוולימיד.

התוצאות היו מצויינות וחלק לא מבוטל השיג MRD (מחלה שיורית מינימלית שלילית) וכפי שאנחנו יודעים ממחקרים אחרים מביאה את החולה להפוגה ארוכה ואולי להחלמה.

בצורה עקיפה עונה המחקר בצורה חיובית על שתי שאלות שאנחנו מרבים להתלבט בהן, הראשונה האם נכון להשתמש בכל הכלים כבר בשלב הראשון והשנייה האם נכון לבצע השתלה עצמית כחלק מהטיפול הראשוני או לחכות איתה לחזרת המחלה והמשך טיפול.

המחקר בוצע אמנם בקבוצת נבדקים קטנה אך הוא מבשר לדעת אריה מרלינג, עורך מדור זה, את הכוון אליו הולכים בעתיד עם התקדמות המחקר על MRD (הברבור השחור).

למאמר המלא לחצו כאן

 

יולי 2014: אתר האינטרנט Patientpower מציג תוצאות מבטיחות בפיתוח נוגדן לטיפול במיאלומה. האתר מביא ציטוט שיחה עם ד"ר Thomas Martin  מאוניברסיטת קליפורניה בסאן פרנסיסקו שהתקימה בשולי כנס ASCO  2014 בשיקאגו ארה"ב.

המחקר מתייחס לטיפול באמצעות הנוגדן החד שבטי SAR650984 המתמקד בחלבון CD38 ומתבטא במידה רבה על פני תא המיאלומה (וגם ממאירויות המטולוגיות אחרות).

ד"ר מרטין הציג תוצאות טובות בטיפול באמצעות הנוגדן כתרופה בודדת ותוצאות טובות אף יותר בשילוב עם תרופות אחרות (רוולימיד).

נוגדן זה, כמו גם אחרים בהם מתקיימים היום ניסויים (דאראטומומב, אלאטוזומב), משתייך לקבוצת תרופות  חדשה ומבטיחה ביותר לטיפול במילומה לצד קבוצת האימונומודוליטור (תלידומיד,רוולימיד, פומלידומיד) ולקבוצת חוסמי הפרוטיזון (וולקייד, קרפילזומיב). שילוב תרופתי משלוש הקבוצות עשוי לשפר אף יותר את תוצאות הטיפול במחלה.

למאמר כולו לחצו כאן

 

יולי 2014: אתר ה IMF מסביר בסרטון קצר  את יתרונותיה של שיטה חדשה לקבלת התרופה ווילקייד- בזריקה לגוף ולא בעירוי. יתרונה הגדול של קבלת התרופה בדרך זו הוא נירופטיה מופחתת (או בכלל לא) בהשוואה לקבלת התרופה בעירוי. לעיתים זה ההבדל בין היכולת להמשיך ולקבל את התרופה או הכרח להפסיק את הטיפול בה. כמו כן נח יותר לקבל זריקה מעירוי לוריד. כחולים חשוב שנכיר את האפשרות ונדע לשאול ולבקש אותה מהרופא המטפל.
לצפייה בסרטון לחצו כאן.

 

יוני 2014: אתר טלנירי המספק מידע פיננסי משוק ההון בארץ ובחו"ל, פרסם ידיעה על הצלחה לחברת מיקרומדיק הישראלית בניסוי קליני בחולי מיאלומה נפוצה.
החברה מדווחת כי הצליחה  לאתר מספר סמנים גנטיים שהם בעלי פוטנציאל גבוה לחזות את הסיכון לפתח נמק של עצמות הלסת (אוסטאונקרוזיס) כתוצאה מטיפול בתרופות מסוג ביספוספונטים (ארדיה, זומרה ודומיהן).
הניסוי שרבים מאיתנו השתתפו  בו, נערך במרכז הרפואי שיבא.
ד"ר נועם ירום, מומחה ברפואת הפה שהיה החוקר הראשי בניסוי מוסר כי אכן זו התחלה מבטיחה.

במפגש חברים לדרך בגבעתיים ב 9.6.14 דיבר דר' ירום על בריאות הפה לחולי מיאלומה נפוצה וגם על מחקר זה.  לידיעה המלאה לחצו כאן.

 

מאי 2014: העיתונות האמריקאית רוחשת בימים האחרונים מסיפורים על חולת מיאלומה שטופלה ב Mayo Clinic  ברוצסטר מיניסוטה באמצעות מנת חיסון אחת גבוהה ביותר נגד מחלת החצבת וסימני המחלה נעלמו לגמרי בתוך מספר שבועות.
הטיפול באמצעות ווירוסים בגידולים סרטניים  ידוע מזה זמן אך זו הפעם הראשונה שמוסד רפואי כה מכובד מדווח על תוצאה דרמטית כזו. עם כל הזהירות הנדרשת מכך שמדובר במקרה בודד ועדיין לא במחקר קליני רחב ומסודר נראה שמדובר בכוון טיפולי חדש שאולי ממנו תצמח בסוף הישועה.

לכתבה המלאה הכוללת הסבר על המקרה ועל השיטה לחצו כאן.
אחד מחברינו הפנה את שתומת ליבבנו לכתבה במדור הבריאות של walla   המדווחת על המקרה. לכתבה בעברית ב walla לחצו כאן.

 

מאי 2014: באתר Patient Power  מתפרסמת שיחה מוקלטת ומצולמת בין  Andrew Schorr    לבין  Dr. Kenneth Anderson מנהל מרכז המיאלומה במכון   Dana Farber לחקר הסרטן, שנערכה בעקבות מפגש של מומחים במיאלומה  מרחבי העולם שנערך במוסד החשוב המכונה מיאלומה 2014.

במפגש הוצגו כיוונים חדשים לטיפול במחלה המתבססים על שפעול המערכת החיסונית ועל הבנות חדשות במבנה הגנטי של המחלה. שיחה מעניינת מאד עם הרבה תקווה לעתיד.
על אותם כיוונים שמענו גם במסגרת הכנס השנתי התשיעי של אמ"ן שנערך ב 16.5.2014.

לצפייה בשיחה ולתמליל שלה לחצו כאן.

יש לציין כי הדברים המובאים בשיחה אינם מהווים המלצה לטיפול ובכל מקרה יש להוועץ עם הרופא המטפל.

 

מאי 2014: אתר האינטרנט OncLive מדווח על התפתחות חדשה בתחום בדיקת מחלה שיורית מינימלית לאחר טיפול.
המאמר מדווח על מכשיר flow cytometer בעל יכולת זיהוי וספירה ממוחשבת אחידה של תאי מיאלומה בודדים בדם. (בניגוד ליכולת הקיימת היום שהיא ברמת דיוק נמוכה מהמכשיר החדש). במקביל לניסוי המכשיר בטסטים שונים נערכים ב FDA דיונים לגבי פיתוח סטנדרטים להערכת המחלה באמצעות המכשיר.
כמו כן סוקר המאמר את המשמעויות השונות של בדיקת ה MRD  לטיפול ואפשרות ההחלמה מהמחלה.

למאמר המלא לחצו כאן

אפריל 2014: מחקר שמוצג באתר Medscape מצטרף לשורת מחקרים שעוסקים בשאלת התועלת האפשרית מטיפול תרופתי מוקדם בחולים הסובלים מ- Smoldering Myeloma בסיכון גבוה. על פי המחקר הודגם יתרון מסוים לטיפול מוקדם במצב של Smoldering Myeloma  בסיכון גבוה.
עם זאת נראה כי עדין מוקדם לשנות את פרוטוקול הטיפול ל Smoldering Myeloma ונדרש מחקר נוסף כדי להגדיר מהי Smoldering Myeloma  בסיכון גבוה ומתי יש לטפל.
על  המחקר שבבסיס המאמר חתום  ד"ר Jesús-F. San Miguel מספרד. ראוי לציין שהנושא שנוי במחלוקת כמו כן שהמחקר מומן ע"י חברת Celgen  שהיא יצרנית התרופה רוולימיד.

למאמר המלא לחצו כאן. (נדרשת הרשמה לאתר ללא תשלום).
מחקר נוסף בנושא זה צוטט במדור זה בדצמבר 2013 (ראו להלן).

אפריל 2014:  במקביל לפרוייקט הברבור השחור של ה-  IMF  שעליו דיווחנו בהרחבה כאן באתר, נערך פרוייקט CoMMpass של ארגון ה- Multiple Myeloma Research Foundation ,MMRF, שבבסיסו מעקב אחרי השינויים הגנטיים שחווים חולי מיאלומה מרגע איבחון המחלה ובמהלך הטיפולים השונים שהם עוברים.  הפרוייקט מתכנן לכלול 1000 חולים ולעקוב אחריהם במשך 8 שנים. את הפרוייקט מוביל ד"ר  Sagar Lonial מאוניברסיטת אמורי באטלנטה. המטרה היא לאפיין (בדומה למה שנעשה בלימפומה) סוגים שונים של מוטאציות גנטיות בחולי מיאלומה ולהתאים להם את הטיפול התרופתי הנכון.

שני הפרוייקטים, זה של ה- IMF וזה של ה- MMRF מדברים על מציאת ריפוי למחלה. בעוד שבפרוייקט הברבור השחור של ה IMF מדובר על הגעה למחלה שיורית מינימלית ב- CoMMpass  מתמקדים במעקב אחרי השינויים הגנטיים בניסיון להתאים את הטיפול לאותם שינויים.

לתאור תמציתי של הפרוייקט מאת ד"ר לוניאל לחצו כאן.

 

מרץ 2014:  במסגרת התוכנית Cure panel talk show נערכה שיחה בין קבוצת בלוגרים חולי מיאלומה לבין  ד"ר  Vincent Rajkumar, מחשובי החוקרים במיאלומה, ממרפאת Mayo  ברוצ'סטר מיניסוטה. בשיחה עלו שאלות בנושאים המרכזיים המעסיקים חולים ורופאים כמו: האם מטרת הטיפול צריכה להיות החלמה או שליטה במחלה, מה מקומה של השתלת מח עצם מתורם זר בטיפול בחולי מיאלומה, טיפול ראשוני בחולים חדשים, תרופות חדשות, טיפול בהתאם לנטיות המטופל, מחקרים חדשים במיאלומה ועוד.

להאזנה שליחה המוקלטת לחצו כאן.

פברואר 2014: מאמר מקיף שפורסם על ידי האגודה ללימפומה ולאוקמיה (The Leukemia and Lymphoma Society (LLS בנושא טיפול תומך בכאב מציג את סוגי הכאב והשלכותיו, את דרכי הערכת עוצמת הכאב ואת הטיפול בו – באמצעים תרופתיים וכן באמצעים אלטרנטיביים. למאמר המלא לחצו כאן.

אנו מפנים את הקורא לסקירה מקיפה בנושא כאב שניתנה על ידי דר' רוני צבר במסגרת הכנס השנתי השמיני, בהנחיית דר' אורי רוביו . לצפייה בסרטון מן הסדנה לחצו כאן.

 

ינואר 2013:  Best of ASH 2013 – בשיחה מוקלטת סוקר דר. בריאן דיורי (Brian Durie) יושב ראש ארגון ה IMF   את המחקרים החשובים ובעלי ההשפעה הרבה ביותר על הטיפול במיאלומה, שהוצגו בכנס האיגוד האמריקאי האמריקאי – ASH  2013  שהתקיים בדצמבר 2013. להאזנה לשיחה המוקלטת לחצו כאן.

דצמבר 2013: מאמר שפורסם בגיליון Blood מחודש אוקטובר עוסק בשאלה: "האם הגיע הזמן לשנות את הגישה לטיפול במיאלומה זוחלת (Smoldering Multiple Myeloma)"? וזאת בעיקבות תוצאות מחקר של "קבוצת המחקר למיאלומה מספרד" שמצאה שטיפול (רוולימיד ודקסהמטזון) באנשים עם מיאלומה זוחלת המוגדרים בסיכון גבוה מאריך את משך הזמן למעבר למיאלומה סימפטומטית וכן את משך ההישרדות הכללית.
מסקנת המאמר: אנשים עם רמה גבוהה של תאי פלסמה סרטניים  ושל שרשרות קלות (FCL) ושבבדיקות דימות מתקדמות  (CT, MRI) רואים נזקים בעצמות יפיקו תועלת מטיפול תרופתי. חולים כאלה יש להגדיר כבעלי מיאלומה פעילה ולטפל בהתאם.
בכל השאר יש להמשיך בנוהל המקובל היום של בדיקות ומעקב ללא טיפול תרופתי.

למאמר המלא לחצו כאן.

דצמבר 2013: ב-9.12.2013 נערך דיון נוסף במסגרת הסדרה בנושא: Making sense of treatment שמתקיימת ביוזמת ארגון ה- IMF  בהשתתפות ארבעה מחשובי החוקרים והמטפלים במיאלומה Dr. Joseph Mikhael ,Dr. Palombo Antonio ,Dr Brian Durie ו-  DR. Ola Landgren.

הדיון עסק בניסיון להבין היכן אנחנו עומדים היום בנושא הטיפול במיאלומה תוך התייחסות לארבע שאלות מרכזיות:

א.       מהו הטיפול הראשוני הנכון
ב.       מהות ותפקיד התחזוקה בטיפול
ג.        מחלה שיורית מינמלית (MRD) ומקומה בטיפול
ד.       התרופות החדשות וכיצד הן משתלבות בטיפול

לצפייה בדיון לחצו כאן

אוקטובר 2013: מאמר שפורסם באתר ה UAMS – myeloma institute of research and therapy מציג את ההישגים של שיטת הטיפול המכונה Total Therapy לאורך השנים (החל מ 1989) ןכן מסביר את ההיגיון מאחורי שיטת הטיפול הזו.  תחת הכותרת Total Therapy Publications מפורטים מספר מחקרים שנערכו לאחרונה בשילובי תרופות שונות בשיטת Total Therapy.

למאמר המלא לחצו כאן

אוקטובר 2013: בגיליון ספטמבר של העיתון Oncology פורסם מאמר מקיף על מיאלומה לא מפרישנית (Non-Secretory Myeloma) מאת ד"ר סאגר לוניאל מבית הספר לרפואה באוניברסיטת אמורי באטלנטה ג'ורגיה. המאמר מתאר את אופן האבחון והטיפול במצב נדיר זה.

למאמר המלא לחצו כאן (נדרשת הרשמה חד פעמית לאתר).

ספטמבר 2013: מחקר שפורסם בעיתון Blood, מצטרף לשורת מחקרים שעסקים בטיפול באמצעות שילוב תרופות מהדור החדש.
המחקר מראה שטיפול משולב מתמשך, הכולל שילוב תרופות מהדור החדש והשתלה עצמית (במינון מופחת), מאריך במידה משמעותית את הזמן לחזרת המחלה ואת משך ההישרדות הכללית.

פרוטוקול כזה המשלב השתלה עצמית במינון נמוך מאפשר גם לחולים מבוגרים לקבל את התרופות ברמת בטיחות טובה.

למאמר המלא לחצו כאן.

 

אוגוסט 2013: עיתון Myeloma Beacon מביא מאמר פרי עטו של פרו"פ S. Vincent Rajkumar, M.D  ממאיו קליניק שכותרתו "האם חולי מיאלומה צריכים להיכנס לפניקה אם לא השיגו תגובה מלאה (CR) בתום הטיפול התרופתי" תשובתו היא בהחלט לא. 

פרו"פ ראיקומאר דן במאמרו בהיבטים שונים של הנושא.
על פי המאמר גם חולים שלא השיגו הפוגה מלאה יכולים ליהנות ממשך הישרדות גבוה מבעבר בעזרת שילובי תרופות וטיפולים מהדור החדש.

לעיון במאמר המלא לחצו כאן.

בהקשר זה שמענו בכנס השנתי של אמ"ן (2011) הרצאה מפי פרופ' דינה בן יהודה בשם: "לחיות עם המיאלומה – האם צריך להרוג את תא המיאלומה האחרון?" לצפייה בהרצאה לחצו כאן.

 

אוגוסט 2013: בהמשך למספר מחקרים שהראו קשר בין רמה מינימלית של מחלה לאחר טיפול לבין משך ההישרדות הכולל הוצג, בכנס ASCO האחרון, מחקר שבדק אם יש קשר בין סוג הטיפול שהביא להפוגה מלאה לבין משך ההישרדות הכללי והזמן עד לחזרת המחלה.
נמצא שאין הבדלים גדולים בזמן לחזרת המחלה ובמשך ההישרדות הכללית בין סוגים שונים של תרופות ושילובי תרופות שהביאו את החולים לתגובה מלאה. כמו כן לא נמצא הבדל בין חולים שעברו השתלה עצמית לכאלה שטופלו ללא השתלה עצמית.
זהו ממצא שיש לו משמעות בבחירת סוג הטיפול ובהחלטה על הצורך בביצוע השתלה עצמית.

המחקר שהיה פרוספקטיבי בדק במשך 20 שנה למעלה מ 450 חולי מיאלומה שהשיגו  תגובה טיפולית מלאה (CR). משך זמן ההשרדות הכולל OS (החציוני) של קבוצת חולים זו הוא 10.7 שנים.

תוצאות המחקר הוצגו על ידי דר' פנדי (Shivlal Pandey) ממאיו קליניק.
לצפייה בראיון ולקריאת תקציר המאמר לחצו כאן.

 

יולי 2013: העיתון Clinical Oncology מביא מאמר מאת פרופ' רוברט קייל ממיו קליניק במיניסוטה שמתווה קווים לטיפול ב- MGUS  וב SMM) Smoldering Myeloma). על פי המאמר אצל חולים בעלי תסמונת MGUS עם M protein ברמה נמוכה  (פחות מ 3g/dl) אין צורך לערוך בדיקת מח עצם.  יש סיכון לפיתוח סרטן מישני.

ב Smoldering Myeloma נמצא כי בחמש השנים הראשונות יש סיכוי של 10% מידי שנה לעבור למצב של מיאלומה פעילה. לאחר מכן הסיכוי למעבר למחלה פעילה הולך ופוחת. לפי פרופ' קייל מומלץ לסובלים מתסמונת SMM  בסיכון גבוה להצטרף לניסויים קליניים הבודקים טיפול תרופתי בתסמונת.

למאמר המלא לחצו כאן.

יולי 2013:  בסדנה בינלאומית לעיתונאים שנערכה בסטוקהולם, במסגרת המפגש השנתי של איגוד ההמטולוגים האירופאי (EHA), הוצגה ההתפתחות העצומה שחלה בטיפול בחולי מיאלומה בשנים האחרונות והשפעתה על החיים של חולי מיאלומה. השתתפו בפאנל דר' בריאן דיורי (Brien Durie)  מלוס אנג'לס, יו"ר ארגון ה- Internatioal Myeloma Foundation) IMF)  וממייסדיו,  שגם הנחה את הפאנל, דר' קסאוויר לאלו (Xavier Leleu) מבית החולים Huriez בעיר ליל בצרפת ודר' פול ריצ'רדסון (Paul Richardson) ממכון דנה-פרבר לחקר הסרטן בבוסטון.

דר' בריאן דיורי הציג את התפתחות הטיפולים במיאלומה ב- 60 השנים האחרונות: משנות ה- 60 בהם עמדה לרשות החולים תרופה יחידה שהקנתה תוחלת חיים של כשנה ועד לימים אלה שבהם, בעזרת התרופות החדשות, מדובר לא רק על הארכת החיים אלא גם על שיפור באיכות החיים והקטנה של תופעות הלוואי.
דר' קסאוויר לאלו הציג את התרופות של העידן החדש ובפרט התמקד בתרופת הפומלידומיד (Pomalidomide) ויתרונותיה. מחקרים שנעשו בתרופת הפומלידומיד  הראו כי ניתן לקבל את התרופה שנים ארוכות מבלי שהגוף מפתח אליה עמידות. יתרון נוסף שדר' לאלו הדגיש הוא העובדה שהתרופה נלקחת בפה ואינה מחייבת "בילוי " של שעות רבות בבית החולים. התרופה יכולה להיות יעילה גם לחולים שלא הגיבו או שפיתחו עמידות לתרופות אחרות.
דר' פול ריצ'רדסון הציג את הכיוונים החדשים בפיתוח תרופות למיאלומה. בניגוד למצב שהיה בעבר, יש היום תנופה גדולה של פיתוח תרופות וטיפולים למיאלומה שיעילותם גבוהה  והם בעלי תופעות לוואי פחותות שמאפשרת לקיחת התרופה תקופה ארוכה. הכיוונים האלה נותנים מקום לתקווה שמחלת המיאלומה תהפוך בעתיד הקרוב למחלה כרונית שניתנת לשליטה.
דר' בריאן דיורי חתם את הסדנא בהרצאה מרתקת על הסיכוי למציאת תרופה למיאלומה. דר' דיורי דיבר על הדילמה לגבי השאלה באיזה שלב של המחלה להתחיל לטפל במילאומה ועל ההבדלים בהתפתחות המחלה ובמופע שלה בחולים שונים. פרוייקט ה"ברבור השחור" שמבוצע בימים אלה מנסה להגדיר ולהעריך את הדרך להגיע לריפוי המחלה.

הסדנה נערכה על ידי ארגון ה – IMF בשיתוף עם  Myeloma Canada  במסגרת המאמץ להעלות את המודעות למחלת המיאלומה.
הסדנא נפתחה בדברי ברכה מאת גב' סוזי נוביס, יו"ר ארגון ה IMF.

אנו ממליצים לצפות בסנדה במלואה.
לצפייה בסדנה בשפה האנגלית לחצו כאן. לצפייה בסדנא ברוסית,  צרפתית או ספרדית לחצו כאן

נציין כי תרופת הפומלידומיד שהוצגה כבר משווקת בארץ אבל עדין לא נכנסה לסל התרופות. עמותת אמ"ן נערכת למאבק להכנסת התרופה לסל.

 

 

יוני 2013:  העיתון Myeloma Beacon מביא ציטוט של שני מחקרים חדשים מאירופה שבדקו אם יש קשר בין רמות מינימליות של מחלה לאחר טיפול  לבין משך ההישרדות הכללי של המטופלים. המחקרים מציגים שיטות חדשות לגילוי רמת המחלה לאחר טיפול (מחלה שיורית). על פי המחקרים  נראה כי יש קשר בין כמות המחלה שנשארה לאחר הטיפול לבין משך ההישרדות הכללית של המטופלים. במאמר מערכת שנכתב בעקבות המחקרים טוענים דר' קנת' אנדרסון (Dr. Kenneth Anderson) ודר'  ניקיל מונשי (Dr. Nikhil Munshi) שניהם ממכון דנה-פרבר לחקר הסרטן בבוסטון, כי יש מקום למחקרים נוספים שיבדקו את החשיבות של הגעה למחלה שיורית מינימלית לאחר טיפול באמצעות שילוב של טיפולים.
למאמר  המלא לחצו כאן. למאמר שפורסם על ידי החוקרים מדנה-פרבר לחצו כאן.

 

יוני 2013:  מאמר שהתפרסם במגזין Pharma Times מציג תוצאות מחקר שבחן את משך הזמן לחזרת המחלה (PFS) בשילוב תרופתי של אלוטוזומב עם רוולימיד ודקסהמתזון במינון נמוך.

מחקר זה מציג ממצא חריג ומעניין שלפיו שימוש במינון נמוך של התרופה ( 10mg/kg במקום 20mg/kg ) נותן תוצאה טובה יותר בשני מדדים.  הראשון – זמן עד לחזרת המחלה (PFS)  והמדד השני – מידת ההיענות לטיפול ORR)  Objective Response Rate).
רק לעיתים רחוקות מזדמנת האפשרות לראות ששימוש במינון נמוך מהתרופה עדיף לאורך זמן בהשוואה לשימוש במינונים גבוהים.

תוצאה זו מצטרפת לממצא אחר בעניין שימוש בדקסהמתזון (בשילוב עם רוולימיד וולקייד ותרופות אחרות) במינון נמוך. גם במקרה זה נמצא שמינון נמוך עדיף על מינונים גבוהים שהיו מקובלים בעבר וזאת כאשר מדובר בזמן עד לחזרת המחלה ובהישרדות הכללית.

Elotuzumab שייך למשפחה של נוגדנים חד שבטיים מהונדסים שבהם מתקיימים מספר ניסויים קליניים בחולי מיאלומה כמו אחיו הצעיר והאולי מבטיח Daratumumab.

בארץ השתתפו מספר חולים בניסויים באלטוזומב.

לסיום שאלה? האם יכולה להמצא דרך לגיטימית שתאפשר טיפול תרופתי במינונים נמוכים יותר כך שיתאפשר גם להלחם במחלה לאורך זמן אך גם לשמור על איכות חיים ולפעמים גם להאריכם.
למאמר המלא לחצו כאן.

 

 יוני 2013: ידיעה שפורסמה בבלוג Living with Myeloma מדווחת על מחקר שבדק את שאלת העיתוי של השתלה עצמית בחולים חדשים שטופלו  ברבלמיד, וולקייד ודקסמתזון כטיפול ראשון. על פי הדיווח לא נמצא יתרון משמעותי בתוחלת החיים להשתלה עצמית מיד לאחר הטיפול התרופתי לעומת להשתלה עצמית לאחר חזרת המחלה.

נציין כי לא ראינו ציטוט של המחקר הזה בכתב עת רפואי, עם זאת חשוב לדעת כי יש מקום לשיקול דעת בהקשר לעיתוי ההשתלה העצמית.
לעיון בכתבה לחצו כאן.

 

מאי 2013:  מאמר באתר Touch Oncology מציג קווים כללים לטיפול בחולי מיאלומה שמחלתם נישנתה ( (Relapsed) או מגלה התנגדות לטיפולים (Refractory), זאת בעידן התרופות החדשות.
המאמר נכתב על ידי פרופ' אנטוניו פלומבו מנהל יחידת המיאלומה, פרדריקה קוולו, המטולוגית  וברברה לופו, מתמחה – ביה"ח האונברסיטאי בטורינו, איטליה.לעיון כמאמר לחצו כאן

מאי 2013:  מאמר שפורסם בעיתון Blood מ 24 באפריל מתאר מחקר שביצעה הקבוצה ה"נורדית" לחקר מחלת המיאלומה, לבדיקת ההשפעה של טיפול מיצוק (Consolidation)  בוולקייד  (Velcde , Bortizomib) על חולים אחרי השתלה עצמית שלא קיבלו את התרופה בטיפול הראשוני (Induction).

תוצאות המחקר הראו שהמטופלים בוולקייד לאחר השתלה עצמית השיגו  שיפור משמעותי במשך הזמן עד לחזרת המחלה (PFS) לעומת אלה שלאחר ההשתלה העצמית לא קיבלו כל טיפול. לא נמצא שינוי במשך ההישרדות הכולל של המטופלים.

לעיון במאמר המלא לחצו כאן.

אריה מרלינג, עורך מדור זה, לא מופתע מהתוצאות. לאחר שלושה סבבים ראשונים של VAD ועוד אחד של ציטוקסן והשתלה עצמית, אריה חווה שיפור גדול בהורדת המחלה יחסית למצבי שהיה לפני הטיפול. אריה צורף לניסוי שלב 3 הראשון שנערך בארץ בוולקייד. לאחר הטיפול בוולקייד ירדו סמני המחלה למצב של הפוגה מלאה (CR). אריה חושב ש: "הירידה הנוספת בסמני המחלה העמידה אותי (וגם חולים בניסוי) בפני נקודת הזדמנות חדשה להתמודדות עם המצב. ע"י שינוי באורח החיים, שימוש מושכל בתוספי תזונה, פעילות גופנית ומנוחה בשילוב נכון, טיפולים אלטרנטיבים ועוד מיני "אברה כדברה" וגם הרבה מזל ( גורמים לא ידועים). אפשר לנסות להשיג שליטה מחודשת במצב ולדחות עד כמה שניתן (כמעט לשכוח) מחזרת המחלה.  כמובן השונות בחולים ובמחלה גדולה מאד אבל החולה הצעיר (בגילו ובנפשו) שנחוש (קונספטואלית) לנסות להיפטר מהמחלה כדאי לו לשקול ללכת בדרך זו למרות שאחרי הטיפול הראשוני והשתלה עצמית על כל תופעות הלוואי עוד כימוטרפיה זה ממש לא מה שמתחשק לעשות."

אפריל 2013:  מצאנו לנכון להסב את תשומת ליבכם לשיחת לימוד והדרכה מפי שניים מבכירי המומחים בעולם למיאלומה:  דר' פול ריצ'רדסון  (MD) ממכון דנה- פרבר לחקר הסרטן בבוסטון ופרופ' סאן מיגל חסוס (MD, PHD), מנהל המחלקה המטולוגית בבית החולים האוניברסיטאי של סלמנקה, ספרד.

נושא השיחה הוא שיקולים מעשיים לטיפול בחולי מיאלומה. במהלך השיחה הם מתייחסים לשאלות עקרוניות בטיפול בחולי מיאלומה כמו הטיפול התחזוקתי בחולים צעירים ומבוגרים, מטרת הטיפול הראשוני, תופעות לוואי, הסיכון מסרטן משני, שימוש בחיסונים ועוד.

לצפייה בדיון: http://www.medscape.org/viewarticle/779699

 

 

מרץ 2013:  עם אישור ה FDA  וכניסת ה Pomalyst לשימוש בארצות הברית ולנוכח העובדה שיש היום מגוון של תרופות חדשות, יש לרופאים המטפלים במיאלומה מספר רב של אפשרויות לטיפול בחולי מיאלומה שקיבלו כבר טיפול ושמחלתם חזרה.

לאור זאת ערך האתר Myeloma Beacon משאל בקרב כמה מומחים במיאלומה על התנאים בהם יעשו שימוש בתרופה החדשה לטיפול בחולים.

לעיון במאמר המלא ובשיקולי המומחים שרואיינו לחצו כאן.

פברואר 2013:  מאמר שפורסם בגיליון פברואר של כתב העת Blood עוסק בשאלת הטיפול התרופתי האופטימלי לחולי מיאלומה המוגדרים כחולים בסיכון גבוה עקב מוטציות גנטיות שיש להם (כמו למשל: שיחלוף כרומוזומים 4:14).

המחקר מראה שבתנאים מסויימים הטיפול בוולקייד (Velcade, Bortezomib) עשוי לשפר מאד את תוצאות הטיפול בחולים אלה.
לעומת זאת, השימוש בתלידומיד  (Thalidomide) כתחזוקה, בחולים בסיכון גבוה ,לא רק שאינו מועיל אלא עלול גם להיות מזיק.

למאמר המלא לחצו כאן

 

פברואר 2013: מחקר שדווח בעיתון של Brigham Young University  מאיוה ארה"ב בדק למה כימוטרפיה מפסיקה להשפיע אצל חלק מהחולים במיאלומה (וגידולים אחרים). על פי המחקר, בחולים שבהם הכימותרפיה הפסיקה לפעול, ניתן לזהות הפרשה מוגברת של חלבון שגורם להפסקת ההשפעה של  התרופה הכימוטרפית.  פיתוח טיפול תרופתי שימנע את הפרשת החלבון  עשוי לחדש את השפעת הטיפול הכימוטרפי.

למאמר המלא לחצו כאן.

 

פברואר 2013: מחקר רטרוספקטיבי שנערך בטורונטו קנדה והוצג בכנס ה ASH האחרון בדק  את הקשר בין החלבון המונוקלונאלי אצל חולי מיאלומה לפני ואחרי השתלה עצמית. נמצא שהופעה של חלבון מונוקלונאלי שונה עשוייה להעיד דווקא שהזמן עד לחזרת המחלה ( PFS ) וכן משך ההישרדות הכללית שלהם (OS) טובים באופן משמעותי.

לתאור המחקר ב- Myeloma Beacon לחצו כאן

לתאור המחקר (absract) כפי שהוצג בכנס ה ASH לחצו כאן

 

ינואר 2013:  במחקר שנערך בצרפת ופורסם בגליון Blood ב 14.1.13  מוצגות תוצאות מחקר שלב 2 בתרופה פומלידומיד (Pomalidomide) . פומלידומיד היא תרופת הדור השלישי של התרופות המוכרות: תלידומיד ורוולימיד.

על פי המחקר בטיפול בפומלידומיד בשילוב עם דקסהמטאזון, במינון נמוך, ניתן להשיג השפעה על המחלה בחולים שעברו מספר רב של טיפולים ופיתחו עמידות לטיפול בתרופות מהדור החדש וולקייד ורוולימיד.

למאמר המלא לחצו כאן.

לתשומת ליבכם במאי 2012 פרסמנו במדור זה שחברת Celgene הודיעה שתרופת פומלידומיד הוגשה לאישור ה FDA (מינהל המזון והתרופות של ארה" ב).

 

ינואר 2013:  המגזין Myeloma Beacon מצטט מחקר משוודיה אשר פורסם בכנס האגודה האמריקאית להמטולוגיה (ASH) האחרון המאשר את מה שכולנו חשים באינטואיציה.
על פי המחקר הסיכוי של חולה מיאלומה ללקות במחלה זיהומית גבוה בהרבה מהסיכוי באוכלוסיה הכללית.
עוד עולה מהמחקר ששיעור חולי המיאלומה הלוקים במחלות זיהומיות עלה בשנים האחרונות.
הסיבה העיקרית למחלות הזיהומיות היא מערכת חיסונית מוחלשת הן כתוצאה מהמחלה ואולי גם כפועל יוצא של הטיפול הממושך.
היות שמחלות זיהומיות מהוות סיבה משמעותית לתמותה בקרב חולי מיאלומה נדרשת תשומת לב ומחשבה הן בקרב החולים והן בקרב הרופאים להתמודדות עם התופעה.
למאמר המלא לחצו כאן.  

 

דצמבר 2012:  צוות מומחים של ה Myeloma Beacon מציג את הישגי השנה במחקר לגבי הטיפול במיאלומה כפי שעולה מהדיונים בכנס ASH האחרון. לדעתם ניתן לסכם את החידושים בטיפול במיאלומה כטובים. עם זאת עדיין לא ניתן להצביע על פריצת דרך או שינוי "כללי המשחק" (Game Changer). חלק מהטיפולים החדשים נמצאים עדיין בטווח שנים מהגעה לשוק ולבשלות מלאה.
החוקרים חלוקים בדעותיהם בשאלות יסוד בטיפול כמו השתלה עצמית ומיקומה בתהליך הטיפול וכן בשאלות בנושא הטיפול התחזוקתי והטיפול בשלב הראשון של המחלה.
המאמר מפרט את התרופות הטיפולים והכיוונים החדשים שהוצגו בכנס.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

דצמבר 2012:  בכנוס האיגוד האמריקאי להמטולוגיה  (ASH) שנערך בימים אלה באטלנטה, ארצות הברית, מוצג מחקר שלב 1 / 2  בעניין השימוש בקרפילזומיב (קיפרוליס) אצל חולי מילומה שמחלתם חזרה ואינם מגיבים לטיפול המקובל. המחקר בדק את השימוש בקרפילזומיב במקום בורטזומיב (וולקיד) בשילוב עם מספר תרופות בעלות מנגנוני פעולה שונים.

תוצאות המחקר הראשוני מראות כי כ 75% מהחולים מגיבים לטיפול.  כ 26% תגובה מלאה או תגובה חלקית טובה מאד.

התוצאות הללו טובות מכל קומבינציה אחרת של תרופות שהוצגו בכנס האחרון לטיפול בחולי מילומה שמחלתם נשנתה.

למאמר המלא לחצו כאן

נבהיר כי מדובר בניסוי בשלב 1/ 2 ולכן יש להתייחס לתוצאות בזהירות. ראו כאן באתר הבהרה על השלבים 1 ו 2 בניסויים קליניים .
כן ראו מאמר על הקריטריונים לבחינת מחקרים קליניים שמצוטט במדור זה בהמשך.

 

דצמבר 2012:  באתר  ה- Myelomabeacon  פורסם ב 8.12.12 מאמר שמסביר כיצד יש להבין את מבול המחקרים והטיפולים החדשים. המאמר מונה ומסביר את הקריטריונים לבחינה של המחקרים השונים ואת הרלבנטיות שלהם לכל אחד.

ה"טיפים" המרכזים הם:
א.       מה היא  אוכלוסיית המשתתפים במחקר
ב.       כמה תרופות נכללו במחקר ולמשך כמה זמן
ג.        מהי האפקטיביות של הטיפול ותוצאותיו
ד.       עד כמה הטיפול בטוח
ה.      האם תוצאות המחקר הן פרוספקטיביות (עתידיות,צפויות) או רטרוספקטייות (לאחר מעשה, מהעבר)

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן.

המאמר מתפרסם לרגל פתיחת הכנס ה 54 של האיגוד האמריקאי להמטולוגיה (ASH) באטלנטה, ארצות הברית.

 

נובמבר 2012:  ד"ר Kenneth C. Anderson, מנהל המרכז למילומה במרכז הרפואי Dana Farber בבוסטון, נתן סקירה בכנס של ה NCCN שכותרתו Overcoming Genetic Transformation in Multiple Myeloma.  ד"ר אנדרסון הבהיר כי המטרה בטיפול בחולי מיאלומה שאובחנו הינה להשיג הפוגה ארוכה ככל האפשר. כיום יודעים לאבחן חולי מיאלומה חדשים כ-  58 מוטציות שונות . לאחר רמיסיה מגלים מוטציות אחרות. למרות שכיום אין טיפול ייחודי לשינויים הגנטיים במיאלומה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התופעה ולהשיג הפוגה ארוכה היא שילוב של מספר תרופות מהדור החדש כבר בטיפול הראשוני, ולאחר ההשתלה העצמית המשך הטיפול בשילובים שונים עד להשגת תגובה מיטבית באותן תרופות עצמן בטיפול של העצמה ותחזוקה. ד"ר אנדרסון סקר שורה של מחקרים בהרכבי תרופות שונים שנערכו במרכז הרפואי ומצביע על הישגים יוצאי דופן בטיפול במחלה. למאמר המלא לחצו כאן.   ספטמבר 2012:  מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Blood  שכותרתו הטיפול במילומה העתיד כבר כאן, סוקר מחקר שעקב אחרי חולי מיאלומה חדשים שקיבלו טיפול ראשוני בשילוב התרופות קרפילזומיב רוולימיד ודקסהמתזון (CRD). המחקר (בשלבים אחד ושניים) הראה ששילוב הקרפילזומיב עם תרופות אחרות הביא לתוצאות טובות מאד הן בעומק התגובה , משך התגובה, והשיפור בה. . כל זה ברמת רעילות נמוכה בהשואה לשילובים קודמים. התוצאות הטובות פתחו מחדש את הדיון במספר שאלות עקרוניות איתם מתמודדים בטיפול במילומה כמו השאלה אם להמשיך בהשתלה עצמית מיד לאחר הטיפול הראשוני או להמתין למועד מאוחר יותר. שאלה נוספת שעולה כיצד משפיע הרכב תרופות כזה על חולי מילומה בעלי פרופיל סיכון נמוך לעומת כאלה שמוגדרים כבעלי פרופיל סיכון גבוה. מחקרים חדשים מתוכננים לבדיקת שאלות אלה וכן לבדיקת התמשכות התגובה הטובה לאורך זמן. למאמר המלא: http://bloodjournal.hematologylibrary.org/content/120/9/1754.full?etoc

 

 ספטמבר 2012:  כתב העת Myeloma Beacon מביא תקציר ופרשנות למאמר מתוך כתב העת Hematology  שכותרתו "מאפיינים של מערכת החיסון של חולי מילומה שהשיגו הפוגה ממושכת ללא חזרת המחלה".  המחקר עוקב אחר קבוצת חולי מילומה שלאחר הטיפול במחלה השיגו הפוגה ממושכת, ללא טיפול נוסף, לתקופה של בין של בין 5 לבין  10 שנים ויותר.

התופעה, שמוגדרת כהחלמה מעשית מהמחלה, נחשבה עד להופעתן של התרופות החדשות לנדירה עד בלתי אפשרית (אלא במסגרת השתלה מתורם או בשיטת הטיפול הכוללת מבית מדרשו של ד"ר ברלוגי מארקנסו). היום הפוגה ממושכת מושגת בקרב 6% – 18% מן החולים.

המחקר הוא פרוספקטיבי ואינו מציע טיפול מסויים אך הוא מעורר תקוות שהחלמה, לפחות פרקטית, הוא דבר אפשרי גם במילומה.

לתמצית המאמר ב Myeloma Beacon לחצו כאן.  לעיון במאמר המלא לחצו כאן

ספטמבר 2012:  כתב העת Myeloma Beacon מתאר מחקר שפורסם ב New England Journal of Medicine שעוסק ב מיאלומה לא מפרישנית (Non Secreting Myeloma). סוג זה של מיאלומה מתאפיין בכך שהמחלה ניתנת לזיהוי בבדיקת שרשראות קלות בלבד.

ביצוע הבדיקה מאפשר במקרים רבים לזהות קיומה ובמידת הצורך להתחיל בטיפול תרופתי .

למאמר המלא לחצו כאן.

 

 

 

אוגוסט 2012:  במאמר שפורסם בכתב העת Leukimia ב 5.7.2012 מתואר מחקר שבדק את השפעתן של תרופות מהדור החדש: תלידומיד, רוולימיד ובעיקר וולקייד  (בורטיזומיב) על שיפור בתפקוד כליות שנפגעו אצל חולי מיאלומה נפוצה. המחקר הראה שיפור אצל 77% מהנבדקים שטופלו בוולקייד (בורטיזומיב), 55% מהנבדקים שטופלו בתלידומיד ואצל 43% מהנבדקים שטופלו ברוולימיד (לנלידומיד).

לתקציר המאמר:  http://www.nature.com/leu/journal/vaop/ncurrent/full/leu2012182a.html

 

אוגוסט 2012:  עיתון Blood ממאי 2012 מתאר שילוב נוסף של תרופות וולקייד, ציטוקסן, ודקסמטזון (VCD) שנמצא בעל השפעה חסרת תקדים בטיבה על חולים הסובלים מעמילואידוזיס ראשונית (AL Amyloidosis), שהיא מחלה שיש לה קירבה למילומה ושחלק מחברינוו סובלים מתופעה זו.

תמיד משמח לראות שישולב של תרופות שפועל על חולי מילומה יעיל ואפקטיבי גם במחלות קרובות אך אחרות.

לקריאת המאמר המלא: http://bloodjournal.hematologylibrary.org/content/119/19/4343.short

למאמר על עמילאוידוזיס שתורגם ונערך על ידי פרופ' דינה בן יהודה ואסתי לייבוביץ על פי חוברת של פרופ' רודני פאלק לחצו כאן

 

יולי 2012:  עיתון Oncoarget ממאי 2012 מביא תוצאות מחקר שהתקיים באוניברסיטת ג'ון הופקינס בבולטימור מרילנד ובמספר מוסדות נוספים שבדק את ההשפעה של צרוף מולקולות זעירות של כורכום עם דוקסורוביצין (אדריאמיצין) על מספר גידולים סרטניים, כולל מילומה, על עכברים.

תוצאות המחקר מראות ששילוב המולקולות בתצורת "הננו" מגדיל את יעילותם ובמקביל מונע נזק ללב וירידה בספירות הדם  וכן את התופעה של עמידות המחלה לתרופה האופייניים לטיפול בדוקסורוביצין.

המחקר אמנם בוצע בעכברים אבל הטכנולוגיה קיימת ונשמעת מעודדת מאד.

לתקציר המאמר  לחצו כאן

יולי 2012:  מחקר שפורסם ב 28.6.2012 בעיתון Blood דן בשאלת המעמד של השתלה אלוגנאית (השתלה מתורם זר) או מיני אלוגנאית כאפשרות של טיפול סטנדרטי בחולי מילומה.
מסקנתו שבעידן התרופות החדשות (תלידומיד,רוולימיד,וולקייד) השתלה מתורם זר (גם במינון מופחת) אינה מומלצת בגלל הסיכונים בתהליך עצמו ובתחלואה הנלווית אליו (GVHD).
ניתן לשקול שימוש בתהליך אצל חולים הנמצאים במה שמכונה מילומה בסיכון גבוה.

למאמר המלא: http://bloodjournal.hematologylibrary.org/content/119/26/6178.full?etoc

יוני 2012: עיתון Clinical Oncology   מחודש מאי 2012 מביא מחקרים חדשים ודן בשאלה המעסיקה רבות חולי מילומה, בעיקר החדשים שבהם, מה העיתוי הנכון לביצוע השתלה עצמית. האם לעשות זאת מיד בתום הטיפול הראשוני (Induction)  או לדחות את ה"השתלה העצמית"  למועד מאוחר יותר (למשל כאשר המחלה חוזרת).

השאלה הפכה למעשית יותר בעידן התרופות החדשות תלידומיד,רוולימיד, וולקייד כאשר השפעתן על המחלה עדיפה בהרבה על התרופות מהדור הקודם (VAD).

על פי המאמר, מתברר שאין הבדל משמעותי, בתועלת ובזמן ההישרדות, בין שתי האפשרויות מה שמשאיר טווח רחב יותר לנטייה ולרצונו האישי של החולה בהחלטה באיזה שלב של הטיפול לבצע  השתלה עצמית.

למאמר המלא לחצו כאן

 

יוני 2012: בעיתון Blood  מיום 23.5.2012 מופיעה סקירה על השימוש במעכבי פרוטאזום  (Proteazom Inhibiters) בתרופות למיאלומה – בעשור האחרון.

השימוש במעכבי הפרוטאזום בתרופות החל לפני עשור עם הצגת הבורטיזומיב (וולקייד).

הוולקייד הצליח להשרות הפוגה אצל חולים שהיו עמידים לטיפולים אחרים וניתן היום בשילוב עם תרופות אחרות.

תרופות חדשות ממשפחת מעכבי הפרוטאזום כבר נמצאות בשלבי ניסוי  (קרפילזומיב, מריזומיב ואחרות).

למאמר המלא לחצו כאן.

 

מאי 2012:   במאמר שפורסם ב American Journal of Roentgenology  גיליון מאי 2012,  ומצוטט ב – Myeloma Beacon  מ 25.5.2012, מתואר מחקר חדש שמשווה סריקה מלאה של השלד באמצעות CT (בקרינה מופחתת) מול סריקת שלד מלאה ברנטגן.

המחקר מראה שבסריקת השלד באמצעות CT נתגלו יותר נגעים ליטיים דבר שמשפיע על קביעת השלב  (Staging) של המחלה ואף יכול להשפיע על עיתוי תחילת הטיפול התרופתי.

למאמר המלא ב- Myeloma Beacon  , ב – abstarct 130)  American Journal of Roentgenology )

 

מאי 2012:    גליון Myeloma Minute מיום 26.4.2012 פרסם כי חברת Celgene הודיעה שתרופת פומלידומיד הוגשה לאישור ה FDA (מינהל המזון והתרופות של ארה" ב).

לפי הודעת החברה, במידה שהתרופה תאושר לשימוש ניתן יהיה לספק אותה, בארה"ב, לחולים הנזקקים ביותר כבר בסוף שנת 2012.

בנוסף, יצאה הכרזה של ה FDA שהוועדה המייעצת לתרופות אונקולוגיות שלה תדון בנושא תרופת הקרפילזומיב (Carfilzomib) בתאריך  20/6/2012.

המלצות הוועדה בדרך כלל משמשות כהתוויה להחלטת ה FDA לגבי אישור התרופה,  אבל אינן כובלות אותו.

בארגון ה  International Myeloma Foundation)   IMF)  מדווחים כי הם ממשיכים לעקוב מקרוב אחר פעילות ה FDA בהקשר לאישור תרופות למיאלומה.

בנוסף, ניתן למצוא בכתבה גם הפנייה לסקירה של מגוון התרופות והטיפולים החדשניים למיאלומה. לכתבה המלאה לחץ כאן

לנו בישראל נותר רק לקוות שההחלטות תהיינה חיוביות ובהקדם כדי לאפשר לחולים הזקוקים להן שימוש במועד.

 

מאי 2012:  אתר Patiant Power מפרסם ראיון עם Dr. James Berenson,  אחד המומחים החשובים למילומה בארה"ב,  על התועלת לעומת הסיכון בטיפול במיאלומה.

דר' ברנסון נשאל על בדיקה שנערכת על ידי  ה FDA לגבי סיכון מהופעת סרטן משני כתוצאה מטיפול ברוולימיד ותלידומיד, אחרי השתלת מח עצם עצמית.

בתשובתו  מציע דר' ברנסון כיצד יש להתייחס לבדיקה זאת תוך שהוא שם אותה  בפרספקטיבה המתאימה לעומת התועלת הברורה בשימוש בתרופות אלו כטיפול תחזוקתי.

לסיכום הראיון, מזכיר דר' ברנשטיין מספר תרופות חדשות שנמצאות בשלבי ניסוי שונים (קארפילזומיב ואחרות) ומצביע על ההתקדמות הגדולה בטיפול במיאלומה בשנים האחרונות.

הראיון נערך על ידי אנדרו שור, ששרד בעצמו את מחלת הסרטן ועורך ומנהל את התוכנית  Patient Power.   לצפייה בראיון המלא

מאי 2012:  עיתון  New England journal of medicine  מתאריך 11.5.2012 מביא תוצאות מחקר לגבי תחזוקה באמצעות רוולימיד (Revlimid).

המחקר מראה לראשונה שתחזוקה באמצעות  רוולימיד אחרי השתלה עצמית, לא רק מאריכה את משך הזמן עד לחזרת המחלה (מה שהראו כבר מחקרים קודמים), אלא גם מאריכה באופן משמעותי את זמן ההשרדות של חולי מילומה.   למאמר המלא

 

הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא תחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים. למידע נוסף אתם מוזמנים לקרוא את המאמרים המלאים וכמובן להתייעץ עם הרופא המטפל.